כשפורסמו ההמלצות המעודכנות להנגשת תכנים על ידי ה- W3C (גרסה 2). ההמלצות המקוריות שפורסמו ב-1999 התיישנו מהר מאוד וסבלו מביקורת קשה. הן היו יותר מסובכות מהוראות התקנת מערכת קולנוע ביתית ויצרו רתיעה בלתי נמנעת בקרב בוני אתרים. הן שיקפו דרכי עבודה וטכנולוגיות של אמצע שנות התשעים וגרסה חדשה היתה חייבת לצאת. נראה שעם הגרסה החדשה שכוללת עדכונים מבורכים המצב לא השתפר מבחינת שמישות המסמך עצמו שימשיך להקשות על אלה שרוצים להנגיש תכנים ומתקשים למצוא את הידיים והרגליים בין כל המלל ותתי הסעיפים שלא נגמרים.

עד כה יצא לי לקרוא שתי ביקורות נוקבות על ההנחיות החדשות והאופן בו הן מוצגות לקהל הרחב. המאמר של ג’ו קלארק מלא כעס ומרמור כלפי הארגון ומה שהוא הוליד אחרי שנים של סחבת ובאתר של חברת הייעוץ לשמישות ונגישות Webcredibles, אפשר לקרוא סקירה שמעלה לא מעט סימני שאלה מדאיגים. אני בטוח שבשבועות הקרובים יפורסמו דיעות נוספות, אך מהצצה ראשונית וקריאת שני המקורות הללו אי אפשר שלא לתהות האם לא התפספסה כאן הזדמנות מאוד חשובה - להציג את ההנחיות בצורה שמישה שתתרום לאימוצן והפנמתן בקרב בוני אתרים.

במקרים לא מעטים קשה להאשים בוני אתרים שלא מצליחים או נרתעים מהנגשת תכנים. נראה שהֹ-W3C לא רוצה שאנשים יבינו מה הם צריכים לעשות, אחרת קשה להסביר מדוע ההנחיות הראשונות והחדשות פורסמו בצורה כה בעייתית ומרתיעה. סקירה מהירה מראה שגם הפעם מדובר במסמך מונומנטאלי ומפחיד שמציג את ההמלצות בצורה עמוסה ומאוד אקדמאית.

זהו פספוס אדיר, בייחוד משום שזאת אחת הסיבות לדעתי לכך שהנגשת תכנים נתפסת כמשהו מאיים, מסורבל ומעיק. אחרי כל הזמן הזה היתה פה הזדמנות נדירה לראות כיצד מגישים את ההמלצות בצורה שונה שתקל על ההטמעה שלהן בתעשייה ולא נעשה דבר בכיוון. בוני אתרים שמעוניינים ומחוייבים לעיתים על פי חוק להנגיש תכנים אינם צריכים לפענח מסמך שנראה כמו עבודת דוקטורט בביוטכנולוגיה. אין לי פתרון קסמים וברור לי שמדובר בהרבה פרטים בעלי אופי טכני ושאי אפשר לסכם את הכל בדף או שניים שאפשר לקרוא בהפסקת צהריים. מדובר במסמך חשוב שדורש השקעה והתעמקות. זה עדיין לא אומר שצריך להסתפק בפתרון כל כך לא שמיש, בייחוד כאשר מדובר בהמלצות שסובלות מדימוי כל כך בעייתי.

בניגוד לגרסה הראשונה שהיתה מכוונת בעיקר כלפי HTML הגרסה החדשה מציגה גישה יותר נטראלית מבחינה טכנולוגית בשביל לא להגביל את ההמלצות. זהו צעד מבורך את התוצאה היא ככל הנראה מסמך שנראה אפילו יותר מעורפל מהקודם עם ביטויים שכיחים כגון Programmatically determined ו-Specific sensory experience. היה בהחלט מקום לכלול איזו גרסת לייט, ולו רק בשביל להקל על ההיכרות עם המסמך החדש. העיצוב והתצוגה היו יכולים להיות יותר מזמינים ואתר מעוצב ונגיש היה יותר אסוציאציה חיובית ואפשרית עם הרעיון של הנגשת תכנים. מה שעשו עוד פעם זה בדיוק ההפך. יאמר לזכותם שהם לפחות עקביים.

חבל שהמלצות כה חשובות שיש להן השפעה מכרעת על חווית האינטרנט של משתמשים רבים ובייחוד אלו עם צרכים מיוחדים שוב פעם ככל הנראה יזכו לאותו יחס מצד קהילת בוני האתרים. אני לא בא להגן על מי שלא איכפת לו ומתעלם מהן בלי אפילו לראות במה מדובר. אני מתייחס אל אותם אנשים שמתעניינים ורוצים ללמוד מה צריך לעשות על מנת להנגיש תכנים. אין סיבה שבשביל מידע כל כך חשוב הם יצטרכו לקנות ספרים שינסו לפרש להם הרים של טקסט ולינקים. אין לי ספק שחלק מהמשימה של ה-W3C במקרה הזה היה לראות גם כיצד ההמלצות עצמן מוצגות באופן שמיש. זאת לא דרישה מוגזמת אחרי עבודה של למעלה מחמש שנים.
הגב לפוסט